למה IRM ו-DLP עובדים טוב יותר יחד ומחזקים את עמדת האבטחה הארגונית

אבטחת מידע אפקטיבית אינה נשענת על פתרון אחד או שכבת הגנה בודדת. ארגונים שפועלים נכון בונים מערך הגנה רב-שכבתי, כזה שמכסה נקודות קצה, זהויות, גישה לנתונים והתנהגות משתמשים. כל שכבה מטפלת בווקטור תקיפה שונה, אך הערך האמיתי נוצר כאשר השכבות מתוכננות לעבוד יחד ולא כפתרונות מנותקים.

בארגונים רבים, הצטברות של כלים נקודתיים יוצרת תחושת ביטחון מדומה. כל כלי עושה את עבודתו, אך ביניהם נוצרים פערים. פערים אלו הם בדיוק המקומות שבהם מתקפות מצליחות לעבור מתחת לרדאר. לכן, במקום לרכוש פתרונות בנפרד ולקוות שישתלבו, נדרש תכנון אסטרטגי מראש של שכבות ההגנה ואופן החיבור ביניהן.

שילוב בין Insider Risk Management (IRM) לבין Data Loss Prevention (DLP) הוא דוגמה מובהקת לכך. שני התחומים עוסקים בהגנה על מידע ארגוני, אך כל אחד מהם מגיע מזווית שונה. יחד, הם יוצרים הגנה שלמה, עמוקה ומדויקת יותר.

מהו IRM – ניהול סיכוני פנים ארגוניים?

IRM הוא מסגרת עבודה וכלים שמטרתם לזהות, להעריך ולצמצם סיכונים הנובעים ממשתמשים בעלי גישה לגיטימית למערכות הארגון – עובדים, קבלנים ושותפים עסקיים.

הסיכון אינו מוגבל לפעילות זדונית מכוונת. בפועל, חלק גדול מהאירועים נגרמים מרשלנות, טעויות אנוש או פגיעה בחשבונות משתמשים. בשנת 2024, רוב הארגונים בעולם דיווחו על לפחות אירוע אחד שמקורו בגורם פנימי, והעלות השנתית הממוצעת של איומי פנים ב-2025 כבר חצתה עשרות מיליוני דולרים לארגון.

IRM שונה מניהול סיכונים מסורתי בכך שהוא מתמקד באנשים בתוך הארגון ולא באיומים חיצוניים. עובדים מחזיקים בהרשאות, מכירים את התהליכים ויודעים היכן נמצא המידע הרגיש. לכן, הבנת ההקשר האנושי היא קריטית.

במסגרת IRM, ארגונים שואלים שאלות בסיסיות אך מהותיות:

• מי ניגש למידע רגיש?
• לאילו תפקידים יש הרשאות מורחבות?
• אילו תהליכים עסקיים יוצרים פוטנציאל לשימוש לא נכון במידע?

עובד שעומד לעזוב את הארגון עם גישה למאגרי לקוחות מהווה סיכון שונה לחלוטין ממנהל מערכת עם הרשאות Root. מיפוי ההבדלים האלו מאפשר לארגון להבין היכן עלול להתרחש אירוע ומהו היקף הנזק האפשרי.

IRM מתחיל תמיד בהערכת סיכונים. רק לאחר הבנת תמונת המצב הארגונית ניתן להטמיע כלים ותהליכים תומכים. כאן בדיוק נכנס DLP לתמונה.

מהו DLP?

DLP הוא סט של טכנולוגיות ותהליכים שמטרתם למנוע מידע רגיש מלעזוב את שליטת הארגון. מדובר במידע שיכול לדלוף בזדון, בטעות או עקב הגדרות לא נכונות.

DLP מהווה שכבת אכיפה בתוך עולם אבטחת המידע הרחב, שכולל הצפנה, בקרות גישה, גיבויים ותשתיות מאובטחות. הוא פועל בשלושה מצבים מרכזיים של מידע:

• מידע במנוחה
• מידע בתנועה
• מידע בשימוש

כדי ש-DLP יהיה אפקטיבי, נדרשת נראות מלאה. הארגון חייב לדעת היכן נמצא המידע הרגיש, מי משתמש בו, כיצד הוא נע בין מערכות ואילו נקודות יציאה קיימות. ללא נראות זו, DLP אינו מסוגל להבדיל בין פעילות עסקית לגיטימית לבין הפרת מדיניות.

מרבית אירועי אבטחת המידע עדיין נגרמים מגורם אנושי. גם הארגון עם הכלים המתקדמים ביותר חשוף לטעויות, וזהו המקום שבו IRM משלים את DLP.

איך IRM ו-DLP עובדים יחד בפועל?

נראות והערכת סיכונים

IRM מספק מיפוי של משתמשים, תפקידים ודפוסי גישה. מידע זה משמש בסיס קריטי ל-DLP, שמסתמך על הבנה עמוקה של הקשר ולא רק על זיהוי תוכן. כאשר יודעים מי ניגש לאיזה מידע ובאיזה הקשר, ניתן להגדיר מדיניות DLP מדויקת בהרבה.

זיהוי אינדיקציות לפשרה

IRM מזהה משתמשים בסיכון מוגבר, אך אינו תמיד אוכף פעילות נתונים בפועל. DLP מזהה פעולות חשודות על מידע, אך ללא הבנה מי עומד מאחוריהן. השילוב מאפשר לזהות חריגות מוקדם: גישה לא שגרתית, העתקת כמויות חריגות של נתונים או שימוש במידע מחוץ להקשר העסקי.

צמצום גישה למינימום הנדרש

יישום עקרון ההרשאה המינימלית מפחית משמעותית סיכונים. IRM מזהה היכן קיימות הרשאות עודפות, ו-DLP אוכף בפועל את ההגבלות. יחד עם גישת Zero Trust ואימות רציף, מתקבלת שכבת הגנה שמקטינה את שטח התקיפה מבלי לפגוע בפרודוקטיביות.

שני צדדים של אותה אסטרטגיה

אבטחת מידע מודרנית מבוססת על שכבות שמחזקות זו את זו. כאשר צוותי אבטחה מבינים את הקשרים בין IRM ל-DLP, הם פועלים בצורה יעילה יותר, מפחיתים התראות שווא וממקדים את המאמץ באירועים אמיתיים.

כפי שמדגיש אלכס ויטחונובסקי, מנהל מוצר סייפטיקה:

"ההפרדה המסורתית בין הגנה על המידע (DLP) לבין האיום הפנימי (IRM) היא מלאכותית ולעיתים אף מסוכנת. ב-Safetica מבינים שאירוע דליפה הוא לעולם לא רק טכני – הוא תמיד התנהגותי.

השילוב המובנה בין השניים מאפשר לארגונים לעבור ממודל של "חסימה גורפת" (שפוגעת בעבודה השוטפת) למודל של "אבטחה מבוססת הקשר". במקום סתם לחסום העברת קובץ, המערכת יודעת לשאול: "האם הפעולה הזו חריגה למשתמש הזה ספציפית בנקודת הזמן הזו?".
היכולת הזו הופכת את מנהל אבטחת המידע משוטר שרק אומר "לא", לגורם מאפשר שמבין את התהליכים העסקיים אך עוצר בנחישות סיכונים אמיתיים בזמן אמת.

IRM ו-DLP אינם מתחרים אלא משלימים. יחד, הם מאפשרים לארגון להבין מי המשתמשים, כיצד הם פועלים, ואיך להגן על המידע בצורה חכמה ומבוקרת. זהו הבסיס לאבטחת מידע אפקטיבית בעידן שבו הגורם האנושי הוא גם הנכס החשוב ביותר וגם נקודת התורפה המרכזית.